<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת יתרו</h1>
<h2>דף כ:</h2>
זכור ושמור [שמות כ']. פי' רש"י דבדיבור אחד נאמרו. וקשה והאמר התם דכל אותם שבדיבור אחד נאמרו הם סתרו אהדדי, כגון (דברים כ"ב י"א י"ב) לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך, וכן (ויקרא י"ח ט"ז) ערות אשת אחיך (דברים כ"ה ה') יבמה יבא עליה, וכן טובא דכולם סותרים אהדדי, וזכור ושמור דבכמו כן בדיבור אחד נאמרו במאי סתרי אהדדי. ויש שרוצים לפרש דסתרי אהדדי בהא דזכור הוא עשה ושמור הוא לאו, כדאמרי' התם [עירובין צ"ו ע"א] כל מקום שנ' השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה. וזהו טעות דדוקא היכא שנאמר השמר כמו (דברים י"ב ל') השמר לך פן תנקש וגו' או השמר בנגע הצרעת (שם כ"ד ח'), דהלשון הוא מוכיח ונופל שמשמע לשון לאו, אבל שמור לעולם הוא עשה, כמו (שמות י"ג י') ושמרת את החוקה דהוי עשה קום עשה פסח. אלא י"ל בזה סתרי אהדדי דשמור משמעותא לשון המתנה כמו (בראשית ל"ז י"א) ואביו שמר את הדבר, וזכור משמע לשון מיהור כלומר הוי זכור למהרו. ומיהו תימא מה דוחק לומר דבדיבור אחד וכן כל הני דבתורת כהנים. וי"ל כדי שלא יאמרו חזר בדיבורו.
זכור ושמור. בדיבור אחד נאמרו. פי' זוכריהו מלפניו ושומריהו מלאחריו מיכן שמוסיפין מחול על הקודש, ובגמרא מפרש דיליף לה תוספת שבת מדכתיב (ויקרא כ"ג ל"ב) תשבתו שבתכם. ומ"מ פסק על תוספת שבת דאין בו מיתה מי שעושה בו מלאכה.
<h2>דף לט.</h2>
לא תשא [שמות כ']. דורשי רשומות סמך לשומרי מצוותי אצל דיבור דלא תשא, ללמד ששקולה שבועת שוא כנגד כל המצות. ד"א ללמד וכן פסק דמצוה לישבע לקיים את המצוה וכן הוא אומר ובשמו תשבע בפ"ק דתמורה [ג' ע"ב].
